משחק המחבואים

ככל שאני מרגישה אותך, את גדולתך, אני מודעת יותר ויותר לכך, שאתה משחק איתי במחבואים, ונותן לי להרגיש שאני עושה זאת.
אתה מתגלה בפני, ואתה נעלם מעיניי, ואני נשארת משתאה, מתגעגעת, תוהה מה אתה מכין לי בהמשך הסרט...
אני נרדמת, שוכחת אותך, ואז הגעגוע חוזר, איתו ההיזכרות, איתם הזכרון, ואז, בחסדך, אך ורק בחסדך, נוכחותך חוזרת אלי.
משחק מחבואים זה, משחק אהבה זה, מתרחש לו בכל מני אופנים.

זה יכול להיות דרך אזה משפט ששמעתי ממישהו, מחשבה או רגש שפתאום צצים לי, אירוע חיצוני שמתרחש מולי, אינטראקציה עם מישהו, כאב גופני, יקיצה מחלום, בזמן שטיפת כלים. למעשה, בכל זמן נתון בו התודעה שלי נתקעת או נתפסת על ידי משהו הנחווה כנעים או לא, תשוקה למשהו שאינו קיים, דחף זה או אחר לקחת או לחפש לעצמי משהו, או סתם טחינה מחשבתית חסרת מטרה וטעם.

מצבים אלה מתאפיינים בכך שאני שוכחת אותך לגמרי, אתה נעלם משדה המודעות שלי.
ואז עולה תחושת הריקנות והסתמיות, של הליכה לאיבוד, הייתי אומרת סוג של מוות. אפה הייתי, לאין נעלמתי, הפסקתי להיות.

ובהתאם לחסדך בלבד, אתה חוזר אלי. האמת שרק כשאתה רוצה...
נכון שכיום, אנחנו יותר קשובים אחד לשני, לכן נעשתי יותר מודעת למשחק אהבה זה ביננו.

לפעמים, אני גם מרגישה שאנחנו זוג נאהבים, בתוך הנוכחות שלך, ושאנחנו אחד.
אני אז מרגישה שאני מספקת אותך, משמחת אותך, מבטאה אותך כראוי וכפי בקשתך.
ואתה מחזיר לי פי...לא יכולה לאמוד, מחזיר לי בתחושת מלאות, שלווה ושמחה,בה אני לא זקוקה לשום דבר מלבדך..