יום ראשון, 7 בנובמבר 2010

הודיה

תודה על ההזדמנות לחוות את החיים, באמצעות גוף זה שהוענק לי, בחסדך.

תודה על כל השעורים שמאפשרים לי לראות, להרגיש את הפלא, מהיקיצה בבוקר ועד להרדמותי בסוף היום.

תודה על האוויר שאתה מאפשר לי לנשום, הריחות, הצלילים, הצבעים, המראות,המזון שאתה מכניס לגופי, העושר האינסופי הזה.

תודה על האהבה שאתה מאפשר לי להרגיש כלפי כל מה שחי, בייחוד אנשים אחרים. אהבה זו מכילה בתוכה גם הדאגות, גם החששות, גם הפחדים, וגם הרצון להיטיב, לסייע, להקשיב ולהכיל את הכאב והשמחה.

תודה על הסקרנות שהכנסת בי ועל הדחף הבלתי פוסק לחפש, לפגוש ולהכיר אותך.
לפגוש ולהכיר אותך דרך גילוי עצמי, הסרת הקליפות והאשליות, האתגרים שבדרך, האנשים האהובים ואהובים פחות שבדרך, שמהווים את תסריט חיי והגורל שלי.

תודה על התכונות שהענקת לי ושגיליתי בתהליך של גילוי עצמי, ושבלעדיהן לא יכולתי לצמוח לכיוונך: הכאב, העצבות, תחושת האפסיות והקטנות, הקנאה, החמדנות,חוסר אהבה עצמית, צורך בהכרה, האמביציה והרצון להיות גדולה ואינסופית ועוד. תודה על האגו הזה.

היום, אני יודעת שכל מה שאני פוגשת, וגם מה שנמנע ממני, החל מהדברים הקטנים ביותר ו"חסרי חשיבות" ועד הדברים הגדולים והנראים בלתי רגילים, כל זה בשבילי, כדי שאווכח בנוכחותך ובגדולתך, כי אתה נמצא בכל מקום, מחכה שאראה אותך ואתעורר לנוכחותך, שהיא גם נוכחותי.

אהבתך היא גם אהבתי, אנחנו אחד. אז יש משמעות למשפט "ואהבת לרעך כמוך". כי כל אחד שהוא אחר ממני הוא גם חלק ממני ואני ממנו, כולנו עשויים מאותה רקמה, שהיא רקמת האהבה שלך.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה