יום חמישי, 4 בנובמבר 2010

מעיין הנעורים

שמעתי פעם את המורה שלי, ארנו דיז'רדן, אומר לנו שהתשובה המוחצת לאנטי אייג'נג, כלומר לכל ההצעות להאטת תהליך ההזדקנות, הינה הרוחניות. אני נוכחת לדעת כי זה נכון.

מטרת הדרך הרוחנית הינה להתקלף מהכיסויים השונים המסתירים מאיתנו את טבענו האמיתי, שהוא נצחי, שקט, אוהב, חומל, וללא גיל. מתחת לכל המסכות שלי, נמצא מקום בוהק, זוהר ומלא אור מתוך החושך שיש בו. מקום בו הכל מלא וריק, הכל אפשרי וכבר נמצא,יוצר ומשנה ללא הרף, ללא זמן וללא מרחב, בו יש תחושה נפלאה של קלילות, שלווה ואהבה אינסופית.

כשאדם "צועד בדרך" לעבר מקום כזה הנמצא כבר בתוכו, הוא נעשה, ככל שהוא בכיוון הנכון, יותר ויותר קליל, שמח ואוהב, ומן הסתם קלילות זו מצעירה אותו בשנים רבות.

גם אם גופו הולך ומזדקן, אור פנימי הולך ומתעצם מבצבץ מתוכו החוצה, כמו קריסטל או יהלום יפהפה, השולח לכל עבר את קרניו הבהירות, המאירות והמעירות את סביבתו.

אדם כזה מרגיש צעיר לנצח, מפני שהוא יודע שאינו הגוף המזדקן שלו, אלא הוא חלק מהתודעה הנצחית, האלוהית.
עם הזמן וההתקדמות בדרך הרוחנית ובתרגול, למרות הקשיים והכאבים המתעוררים בעקבות הסרת הקליפות של האני, אני נעשית יותר ויותר שמחה, גדולה מפנים, מודה על כל יום של חיים בגופי. כל יום והמתנות שלו, כאלה מתוקות וכאלה מרות, אך כולן מתנות.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה