נושא זה, המוזכר גם בעמודים שונים באתר שלי, וגם על-ידי מורים ומדריכים רבים, הינו קשור למה שאני נהיית ככל שאני צומחת וגדלה מבפנים.
מדובר כאן בהתהוות ממי שהייתי למי שהפכתי להיות, ממה שאני למי שאני, ממצב של מישהי שיש לה למישהי שהינה.
מעבר כזה כרוך בעבודה רבה ולא קלה של נפרדות-ייחודיות, בשפה פסיכולוגית separation individuation.
מונח זה מקורו בספרות הפסיכולוגית, ונדמה לי שהוא שייך לפסיכואנליטיקאית בשם מרגרט מהלר Margaret Mahler באמצע שנות בחמישים של המאה ה20.
הפסיכיאטר הידוע ק.ג.יונג השתמש אף הוא במונח individuation כדי לתאר את התהליך שעל האדם לעבור כדי להיות אדם בריא,בוגר וייחודי, חופשי מה תסביכים שלו מהשפעות והתניות החינוך והסביבה בה גדל.
מהלר התכוונה לתהליך אותו על התינוק האנושי לעבור כדי לפתח אני נפרד ועצמאי מאמו ולהפוך בהדרגה לאדם בריא בעל זהות פנימית יציבה ומגובשת; בהתחלה התינוק מרגיש חלק בלתי נפרד מאימו, ושהיא חלק ממנו.
האם גם מרגישה כך. התהליך הבריא הוא שבהדרגה שני הצדדים עוברים ממצב של התמזגות האחד בתוך השני symbiosis למצב של היפרדות הדרגתית המאפשרת לילד לגבש זהות פנימית ברורה וייחודית משל עצמו.
כאשר תהליך זה אינו מתרחש, או במלואו או בחלקו, הילד עלול לפתח הפרעות רגשיות ונפשיות חמורות, תלוי בעוצמת הסימביוזה ובגורמים נוספים.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה