יום שני, 24 במאי 2010

זוגיות "רגילה", זוגיות רוחנית, מהן:

זוגיות "רגילה" מנוהלת על ידי קונפליקטים פנימיים, חינוך, אמונות, מודלים משפחתיים, בין דוריים, עדתיים, חברתיים, זיכרונות  מן העבר המושלכים על ההווה, דפוסי חשיבה, רגש והתנהגות שנוצרו בעבר הרחוק והקרוב, וכד'. לעומת זוגיות המנוהלת על ידי הבנה וידע של חוקי הרוח.
במילים אחרות, זוגיות לא מודעת, בה השני הוא הסיבה או הגורם לקשיים, לעומת זוגיות מודעת בה אני הוא המקור ממנו הדברים יכולים להשתנות.

הגישה הרוחנית ממקמת את האדם במקום ראשון, כאחראי הבלעדי למה שהוא מרגיש. למעשה, על כל אחד מאיתנו לבחון את עמדותיו הפנימיות, והדרך בה הוא מתייחס אל מה שקורה לו.
ברור שדבר זה מחייב את הצד השני באותה מידה.

אם אני רוצה שהזוגיות תשתנה, קודם כל עלי לשנות את עצמי, במקום לרצות שהשני ישתנה. על מנת ששינוי יתרחש, חייבת להיות כוונה לבירור כן, נוקב, אמיתי ומעמיק של צרכי, ציפיותי, רצונותי, פחדי, הכחשותי והדחקותי, ושל הסיפורים שאני מספר לעצמי על עצמי ועל השני, ועוד כהנה וכהנה דברים.

מדובר בחוזה אמיץ, בו שני בני הזוג מתחייבים לדיאלוג שקוף, פתוח בו יש כבוד עצמי וכבוד הדדי. מתחייבים גם לעשות כל מה שביכולתם כדי ללמוד האחד על השני, ולפתח יכולת לראות את בן הזוג כפי שהוא באמת, ולא כפי שהייתי רוצה לראות אותו.

כל זה דורש אומץ רב, ובעיקר הבנה ואמונה שזו הדרך היחידה שעשוייה להביא לשינוי אמיתי.

מתוך ניסיוני האישי, אני יכולה להעיד על דרך זו כמפתח לשינוי ולצמיחה אמיתיים, למרות או יותר נכון בזכות קשיים "גדולים מהחיים" שבן זוגי ואני עברנו. לעניות דעתנו, לא יכולנו בשום אופן להגיע למה שנהיינו כיום כבני אדם, כבני זוג, כהורים לילדינו "הלא משותפים", וכמשפחה, ללא עזרתה של הגישה הפסיכו-רוחנית.

הגישה הפסיכו-רוחנית לוקחת בכוכד ראש את הפסיכולוגיה של האדם, ומטרתה היא להתעלות מעל.
היא פונה לחלק הגבוה והנעלה ביותר שלנו,נקרא לו האני העליון   higher self. במקום הזה הראיה היא חכמה, רחבה ועמוקה, והיא אוניברסלית, אוהבת, חומלת. חיבור לחלק זה של הוויתנו יכול להציל אותנו מראיה אנוכית, מצומצמת ומוגבלת, ונותן לנו את הכוח להתמודד עם המורכבות הפסיכולוגית שלנו.

הגישה הפסיכו-רוחנית מחייבת את האדם להיות מודע לנוכחות שלו בהווה, וכך הוא לומד בהדרגה להפריד בין מה שהיה לבין מה שיש כאן ועכשיו.
עקרון חשוב זה יכול לסייע רבות לבני הזוג להבחין בין עיקר לתפל, ולצמצם את ההרגל הקיים אצל כולנו בהשוואות  ובחשדות לכוונות שליליות בזדון  מצד בן הזוג.
על מנת שכל זה יתקיים, התנאי הבסיסי והמהותי לכך הינו כוונה אמיתית וכנה, וקיום רצון לעבוד על הזוגיות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה